על נשנושים, הנאה ועכברים

מחקר חדש ומרתק מצא שיש קשר בין מנגנוני התגמול החיובי במוח לבין השעון הביולוגי, וכתוצאה מכך נגרמת אכילה נשנשנית ועליה במשקל.

המחקר, שפורסם בתחילת ינואר בכתב העת Current Biology, הראה שצריכת אוכל עשיר בקלוריות ושומנים גורמת להפעלת מנגנוני ההנאה והתגמול החיובי במוח דרך הפרשת ההורמון דופאמין, להפרעה בשעון הביולוגי של זמני האכילה, וכתוצאה מכך לאכילת יתר ולהשמנה.

במחקר בדקו שתי קבוצות עכברים: לקבוצה 1 נתנו אוכל עשיר בקלוריות ושומן שהיה זמין להם 24/7, וראו שהעכברים נשנשו מהאוכל בתדירות גבוהה ובזמני ארוחות לא מסודרים ועלו במשקל. לקבוצה 2 נתנו אוכל רגיל שהיה זמין להם 24/7, וראו שהם שמרו על זמני אכילה ופעילות גופנית קבועים ולא עלו במשקל.

כשיצרו במעבדה עכברים שמנגנון הדופאמין שלהם נוטרל (עכברי "knockout"), כלומר שלא קיבלו תגובה של הנאה ותגמול חיובי כתוצאה מאכילה, הם שמרו על זמני אכילה רגילים ולא עלו במשקל.

מסקנת החוקרים היתה שאכילת אוכל בעל צפיפות קלורית גבוהה (אוכל שיש בו כמות גדולה של קלוריות בנפח קטן) המפעילה את מנגנון ההנאה והתגמול החיובי במוח באמצעות הפרשת דופאמין, גורמת לצריכת יתר של מאכלים עשירים בקלוריות ובשומן, לנטייה מוגברת לנשנש בין הארוחות ולאכילה בשעות לא אופייניות, וכתוצאה מכך לעליה במשקל.

הטבע שלנו, שבמהותו רוצה לצרוך קלוריות מתי שניתן כי לא ידוע מתי תהיה הארוחה הבאה, לא מסונכרן עם הסביבה שלנו, שבה ניתן לצרוך את כמות הקלוריות של ארוחת צהריים שלמה בשקית קטנה של חטיף או פרוסת עוגה שקונים בתחנת הדלק הקרובה או חוטפים במטבחון בעבודה. תוסיפו לזה את העובדה שמרבית העבודות נעשות בישיבה, ולא פלא ששיעורי ההשמנה הם הגבוהים ביותר אי פעם.

ואם תרצו לפשט את הדברים:

אוכל בשקית גורם להשמנה לא פחות וסביר שאף יותר מכל הימנעות מלחם/גלוטן/פחמימה. כדי לרדת במשקל, צריך לחשוב טוב על מה מכניסים לגוף במובן של הכנסת אוכל בריא ומזין, ולא רק במובן של הימנעות מאוכל ספציפי. לקריאה על המחקר: https://tinyurl.com/tzatfho