האיבר המפתיע שתורם לעליה חוזרת במשקל

למה רבים מהמנותחים הבריאטריים עולים חזרה במשקל, ואיך זה קשור לכבד שלנו?

מחקר חדש מסביר את אחת הסיבות המפתיעות.

ניתוח בריאטרי הוא הכלי היעיל ביותר כיום לירידה במשקל (כן, גם יותר מהזריקות הקיימות, בינתיים).

הירידה הממוצעת בשנה הראשונה אחרי הניתוח היא כ 30% מסך המשקל.

בתרגום לק"ג, אם אדם נכנס לניתוח במשקל 120 ק"ג, בממוצע אחרי שנה הוא ישקול 84 ק"ג.

אבל, רבים מהמנותחים חווים עליה חוזרת במשקל, והחוקרים מנסים לנתח את הסיבות - ההתנהגותיות והביולוגיות.

מוזמנים לצלול איתי לכמה דקות לעומק אחת התיאוריות הקשורות לעליה החוזרת במשקל.

הגוף שלנו מוציא אנרגיה (קלוריות) לאורך כל היממה, אפילו כשאנחנו ישנים.

ניתן לחלק את ההוצאה האנרגטית הזו לשלושה מרכיבים עיקריים:

1. קצב חילוף החומרים במנוחה (RMR\BMR) - אלו הקלוריות שהגוף צורך נטו כדי לתפקד: הפעלת הלב, הריאות, המוח, הכבד והכליות ושמירה על חום הגוף. זהו המרכיב הגדול ביותר, האחראי ל 50-70% מההוצאה הקלורית היומית שלנו.

2. האפקט התרמי של מזון (TEF) - הקלוריות שהגוף צורך כדי לעכל את האוכל שאנחנו אוכלים. מרכיב זה אחראי לכ 10% מההוצאה הקלורית היומית שלנו.

3. פעילות גופנית ותנועה. מרכיב זה מתחלק לשני חלקים - פעילות גופנית יזומה (חד"כ, ריצה וכו') ופעילות לא יזומה (NEAT), שהיא כל תנועה שאנחנו עושים במהלך היום שאינה אימון, למשל עמידה, דיבור, נהיגה, ואפילו הליכה למקרר

ומה קורה לגוף במהלך הירידה במשקל?

כשיורדים במשקל, ה RMR של הגוף (תכלס כמה קלוריות אנחנו שורפים במנוחה) יורד.

זה הגיוני בגלל הירידה במשקל והשינוי בהרכב הגוף:

לאחר ניתוח בריאטרי, כ 30% מהמשקל שנאבד הוא מסת גוף רזה (מסה שאינה שומן, בעיקר שריר ושלד).

זה גורם לירידה בהוצאה האנרגטית של הגוף, כיוון שכל קילו שריר שורף 13 קלוריות לק"ג ביממה, בהשוואה לקילו שומן ששורף רק 4 קלוריות לק"ג ביממה.

אבל, זה לא מסביר את כל הירידה בהוצאה האנרגטית שנמדדת אחרי הירידה במשקל.

הגוף הופך להיות חסכוני מדי, מעבר למה שהיינו מצפים לפי השינויים במשקל ובהרכב הגוף בלבד.

מצב זה נקרא אדפטציה מטאבולית.

וכאן נמצא הגילוי המרתק:

מסתבר שכאשר אנחנו יורדים במשקל באופן מאסיבי, גם הכבד והכליות שלנו קטנים בנפחם.

הידעתם שלמרות שהכבד והכליות שלנו מהווים פחות מ-4% ממשקל הגוף, הם "זוללי אנרגיה" רציניים?

הכבד אחראי לכ-21% מההוצאה הקלורית במנוחה, והכליות לכ-8% נוספים.

קילו של כבד שורף 200 קלוריות - זה פי 15 מהשריר!

במחקר החדש נמצא שעם הירידה במשקל מתרחשת ירידה בנפח הכבד והכליות.

הירידה בנפח הכבד הסבירה 32% מהאדפטציה המטאבולית, והירידה בנפח הכליות הסבירה עוד 6.2% מהאדפטציה המטאבולית, כלומר של הירידה בהוצאה הקלורית מעבר למצופה.

הממצאים מלמדים אותנו שהאיברים הפנימיים, הכבד בראשם, הם שחקני מפתח חשובים בירידה במשקל, לא פחות מהשרירים. זה הופך את השמירה על המשקל למשימה מאתגרת פיזיולוגית:

אנחנו לא רק נלחמים ברעב, בחשקים או בהרגלים, אלא במנוע פנימי שבמקום להמשיך ולשרוף לנו קלוריות הפך לקטן וחסכוני הרבה יותר.

בחיים עצמם זה בא לידי ביטוי בקושי אמיתי לשמור על המשקל, ובסיכוי גדול יותר לעליה חוזרת במשקל.

המחקר הנוכחי בדק אם בשלב הירידה המהירה במשקל, פעילות גופנית מסוגים שונים תצליח להשפיע על השינויים המטאבוליים האלו, אך במדגם המחקרי (58 אנשים נבדקו, 53 סיימו) לא נמצא הבדל בין הקבוצות.

מסקנות:

כמו תמיד #1 אנחנו עדיין לא יודעים הכל על השמנה, ירידה במשקל ובמיוחד על שמירה על המשקל לאחר הירידה. אבל אנחנו לומדים, מתעדכנים ומשתפרים כל הזמן.

כמו תמיד #2 פעילות גופנית היא חשובה תמיד ומלאת תועלות, גם אם לא הראתה עליונות על קבוצת הביקורת במחקר הספציפי הזה.

כמו תמיד #3 ועכשיו במיוחד, מגיע כל הכבוד לחוקרים הישראלים שהובילו את המחקר החשוב הזה על העשייה המבורכת ועל הפרסום בכתב עת מדעי בינלאומי נחשב, במיוחד בעת הזו. המשיכו להוביל!

כותבי המאמר:

 Lior Friedman, Ariela Goldenshluger, Tamir Turjeman, Asnat Raziel, David Goitein, Hassan Kais, Gal Dubnov-Raz, Ilanit Mhaler, Ilan Youngster, Tzachi Knaan, David Peled, Roee Amedi, Roi Yavetz, Andrei Keidar, Edward H. Livingston, Nasser Sakran, Edward L. Melanson, Dror Dicker, Yftach Gepner.

לקריאת המאמר המלא: https://www.clinicalnutritionjournal.com/.../S02.../fulltext