​​050-6919645 

הקריטריונים לניתוח בריאטרי אחידים בכל המרכזים בארץ, הממשלתיים והפרטיים, ומבוססים על הנחיות בינלאומיות שקבע ה-NIH (המרכז הלאומי האמריקאי לבריאות): BMI (יחס משקל חלקי גבוה בריבוע) 40 ומעלה. BMI בין 35 ל-40 בליווי לפחות אחת מהתחלואות הבאות: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, דיסליפידמיה, תסמונת דום נשימה בשינה, הפרעות בפוריות המשניות להשמנה, בעיות אורתופדיות משניות להשמנה המגובות בתיעוד קליני של אורתופד, כבד שומני, אירוע טרומבואמבולי, פסאודוטומר צרברי (Pseudotumor cerebri) הנובע ממשקל יתר. BMI בין 30 ל-35 במנותחים שעברו ניתוח בריאטרי קודם ונכשלו בו, ובחולי סוכרת סוג 2 כשהסוכרת לא מאוזנת כהלכה באמצעות משטר טיפול תרופתי מיטבי (במסגרת מחקרית בלבד).

ניתן לעבור ניתוח בריאטרי בגילאים 18-65. ניתן לעבור ניתוח גם לפני גיל 18 ומעל גיל 65, אך הקריטריונים שונים מהקריטריונים במבוגרים ותדרשו לועדת חריגים ולבדיקות נוספות.

ישנם כיום חמישה סוגי ניתוחים שמבוצעים בארץ. ניתן לחלק את השפעת הניתוח לשתיים: השפעה רסטרקטיבית (הגבלת נפח) המאפשרת אכילת כמות קטנה בכל ארוחה, וכן בעלת השפעות התנהגותיות כמו הדרישה לאכילה איטית ולעיסה טובה ולהפרדת אוכל משתייה. השפעה זו מיוחסת לכל סוגי הניתוחים, והיא העיקרית בניתוחי טבעת ושרוול. השפעה של תת ספיגה. היות וישנה הפרדה בין מעבר המזון לבין המפגש שלו עם מיצי העיכול ואנזימי הלבלב, למעשה מתקשר אורך המעי בו מתרחשים הפירוק והספיגה של המזון, וכך חלק מהמזון ורכיביו (קלוריות, שומנים, חלבונים וסוכרים) אינם מספיקים להיספג. השפעה זו מיוחסת לניתוחי מעקף קיבה, "מיני" מעקף קיבה (מעקף קיבה עם השקה אחת) ומעקף תריסריון.

כאמור ישנם שני מנגנוני השפעה של הניתוח – הגלת נפח ותת ספיגה. באשר להגבלת הנפח, השרוול או כיס הקיבה שנוצרים לאחר הניתוח קטנים מאוד לאחר הניתוח ויוצרים הגבלה משמעותית של כמות המזון שניתן לאכול בארוחה. עם הזמן שועבר מהניתוח ישנה הסתגלות של הגוף, התגמשות של דפנות הקיבה וגדילה מסויימת הן בנפח והן בכמות המזון שניתן להכניס בארוחה, אך זוהי גדילה טבעית כחלק מתהליך ההחלמה. ישנם מקרים בהם מרחיבים באופן אקטיבי את הקיבה, וזאת על ידי התנהגות אכילה לא נכונה – למשל אכילה ושתיה ביחד, או אכילה עד כדי תחושת כאב או אי נוחות באופן שחוזר על עצמו. מדובר בתהליך אקטיבי של התנהלות לא נכונה עם הניתוח, ובמקרים כאלו חשוב לפנות לדיאטנית בריאטרית שתוכל לסייע לכם במניעת הרחבת הקיבה ועליה חוזרת במשקל.

בחודש-חודשיים הראשונים לאחר הניתוח יש להתקדם בתזונה על פי הנחיות הדיאטה הרב שלבית שקיבלתם מהדיאטנית. לאחר מכן, אתם אמורים לחזור לתזונה רגילה ולאכול מהכל. המזונות שאסורים לאכילה בטווח הארוך הם אפרסמון וציפת פרי הדר, שנמצאו כגורמי סיכון לביזוארים (גוש סיבי השוכן במערכת העיכול) העלולים לגרום לחסימת מעי, דלקות וכיבים. כמו כן יש להימנע משתייה מוגזת, ולהפריד לתמיד בין אוכל לשתייה.

כן. לאחר ניתוח בריאטרי תדרשו לקחת תוספי תזונה (ויטמינים ומינרלים) לכל החיים. ב-3 חודשים הראשונים יש לקחת את התוספים בצורת נוזל\ללעיסה\מציצה היות וכך הספיגה טובה יותר. לאחר 3 חודשים מומלץ לעבור לתוספים לבליעה המותאמים במינונם למבוגרים. כמות וסוג התוספים שתדרשו ליטול תלויה בסוג הניתוח שעברתם, ביכולת האכילה שלכם ובבדיקות הדם שלכם. דיאטנית בריאטרית תוכל להמליץ אילו תוספים עליכם לקחת. אי נטילת תוספי התזונה עלולה להיות מסוכנת ולגרום לסיבוכים כגון אנמיה, חולשה, איבוד זיכרון, פגיעה בראיה ואף לסיבוכים נוירולוגים בלתי הפיכים.

ניתן להתחיל בהליכה קלה כבר בימים שלאחר הניתוח עם הינתן אישור הרופא המנתח. מומלץ להתחיל בפעילות אירובית בעצימות נמוכה ולזמן קצר, ובהדרגה להגביר את העצימות והמשך בהתאם ליכולת האישית ולהתאוששות מהניתוח. יש להימנע מפעילות כוח ומהרמת משקלים לפחות בחודש-חודשיים שלאחר הניתוח, וניתן יהיה להתחיל בפעילות זו רק לאחר קבלת אישור רפואי לכך.

ניתוחים בריאטרים הם האמצעי היעיל ביותר כיום לשיפור מחלת הסוכרת מסוג 2. אחוזי הרמיסיה (נסיגה מלאה של המחלה עם רמות סוכר תקינות ללא צורך בטיפול תרופתי) והאיזון (שיפור במדדי הסוכר והפחתה בטיפול התרופתי) לאחר הניתוח עומדים על 70-90% כתלות בסוג הניתוח, משך המחלה ומידת תפקוד תאי בטא בלבלב בעת ההגעה לניתוח. חשוב לדעת כי הניתוח אינו מבטיח ריפוי מלא של מחלת הסוכרת. חולי סוכרת הינם בעלי נטייה גנטית, ולכן קיים סיכון לחזרה של המחלה. קיימות סטטיסטיקות על מטופלים אשר חוו רמיסיה של הסוכרת לאחר הניתוח אך חזרה של המחלה לאחר כ-5 שנים, ולכן חשוב לשמור על מעקב תזונתי ויציבות משקלית גם לאחר הניתוח.

לא. כדי שהניתוח יצליח, צריך להקפיד על ההנחיות התזונתיות ולשנות את הרגלי האכילה. לאחר הניתוח יש לאכול ארוחות קטנות בתדירות גבוהה כל כ-3 שעות, לאכול לאט, להקפיד על צריכת חלבון מספקת ולהפריד בין אוכל לשתיה. הדבר מצריך התעסקות והשקעה רבה בהכנת אוכל מתאים ובתכנון מראש של ארוחות. כמו כן, יש צורך בלמידת מיומנויות למיגור אכילה נשנשנית או רגשית. הניתוח אינו יעיל עבור מי שהרגלי האכילה שלו כוללים אכילה נשנשנית ("קצתים" כל הזמן), אכילת מתוקים, פיצוחים, גלידות ושתייה מתוקה. סיכויי ההצלחה בניתוח עבור מי שאינו רוצה ומוכן להשקיע בשינוי הרגלי האכילה נמוכים מאוד.

לא. פחמימות הן מקור לאנרגיה זמינה ולגלוקוז החיוני לפעילות המוח. תזונה נטולת פחמימות תגרום לרעב מוגבר, לחשק למתוקים, לקושי בשליטה באכילה, לעצבנות ועוד. כדי לרדת במשקל ולשמור על ההישגים לאורח זמן יש לאכול תזונה מאוזנת הכוללת את כל אבות המזון – פחמימות, חלבונים, שומנים, ירקות ופירות. לא מומלץ להימנע מאף מזון אלא להקפיד על מינון ותדירות מתאימים.

חלבון חיוני לתפקודים רבים של הגוף, וביניהם בניית שריר ותפקוד תקין של מערכת החיסון. לאחר ניתוח בריאטרי יש לצרוך לפחות 60 גרם חלבון ליום כדי לאפשר ירידה איכותית במקל – כלומר לרדת בעיקר מסת שומן ולצמצמם כמה שניתן אובדן מסת שריר. לאחר ההתייצבות המשקלית סביב 9-12 חודשים מהניתוח, צריכת החלבון תהיה מותאמת למשקל ולמידת הפעילות הגופנית של המנותחים. בניתוחי מעקף תריסריון (ובחלק מניתוחי "מיני" מעקף קיבה) נדרשת כמות מוגברת של כ-90 גרם חלבון ליום. במידה ולא מצליחים להגיע לכמות החלבון היומית יש להוסיף אבקות חלבון להשלמה.

לאחר הניתוח הקיבה יכולה להכיל נפח קטן מאוד בבת אחת. לכן יש להקפיד על שתייה בשלוקים קטנים ולהימנע מלגימות גדולות. כמו כן מומלץ לשתות לא יותר מ 2-3 שלוקים בבת אחת. בשל הגבלה זו וכדי למנוע התייבשות כדאי לשתות לכל אורח היום ולא לחכות לתחושת הצמא.

לאחר הניתוח מערכת העיכול משתנה והיא אינה מתפקדת כפי שהייתה לפניו. כמויות האוכל שניתן להכניס קטנות מהדרישות של הגוף, ועקב כך עלולים להתפתח חסרים תזונתיים. חלק מהמטופלים יחוו קשיים באכילה כגון הקאות, תחושת אוכל "תקוע", שינויים ביציאות ועוד. דיאטנית בריאטרית תדע להתאים את התזונה בכל שלב לאחר הניתוח, להמליץ על תוספי התזונה ההכרחיים ולעזור בהתמודדות עם הקשיים שיעלו בהתאם לסוג הניתוח ולהחלמה האישית.

הצלחה בניתוח בריאטרי מצריכה התחייבות לשינוי הרגלי אכילה לכל החיים. כדי לשמר שינוי התנהגותי זה, חשוב מאוד להיות בסביבה תומכת שתדע להנחות אתכם בשלבי השינוי ולתמוך בקשיים שיעלו עם הזמן. הסטטיסטיקה מראה כי לאחר שנה מהניתוח חלה עליה במשקל של חלק מהמטופלים, וכי מטופלים שהיו במעקב מקצועי הצליחו יותר לשמור על משקלם. ככל שמקדימים להיות במעקב כך קל יותר להצליח ולשמור על המשקל גם בטווח הארוך לאחר הניתוח.