תגידי, היית רוצה להיות יותר רזה?
השבוע מישהי שאלה אותי אם הייתי רוצה להיות יותר רזה. וואו, מצאה שאלה לשאול דיאטנית!
אני במשקל תקין, כמה קילו יותר או פחות תלוי בתקופה בחיי, אבל סה"כ אני חיה די בשלום עם הגוף שלי. כשאני כותבת את זה אני שמה לב כמה קשה לי להגיד - אני חיה בשלום עם הגוף שלי. זה מרגיש כאילו צריכה לבוא לצד זה התנצלות - "בשלום למרות שהוא לא מושלם", "בשלום גם עם הצלוליטיס", "בשלום כמו במזרח התיכון".. אני חיה בשלום עם הגוף שלי. נקודה. אתם יודעים, פלוס מינוס כמה רגעים.
לכן, כשהיא שאלה אותי הופתעתי. עצרתי רגע לחשוב ולהתבונן על מה שעובר לי בראש בעקבות השאלה שלה: היא חושבת שאני לא נראית טוב לדעתה אני צריכה לרדת במשקל היא חושבת שאני מלאה אולי ראתה אותי בבגד צמוד ו"עלתה עלי" סתם הרגשתי טוב עם עצמי כשבעצם אני צריכה לרזות..
עד כאן המחשבות שלי.
נתתי להן לעבור כמו שהן באו, אני לא באמת צריכה אותן איתי וגם ככה רובן שטויות. אני יודעת את זה. אתם יודעים, פלוס מינוס כמה רגעים.
הדבר השני שעלה אצלי הוא התפקיד המקצועי שלי: אני דיאטנית, רואה את עצמי כחלק מתהליך של קבלה עצמית, ומחוברת לאג'נדה של בריא זה הרזה החדש. אז מותר לי בכלל לרצות לרזות?
וזה מה שעניתי לה: לא. אני לא רוצה לרזות. אני חיה חיים שדי טוב לי בהם - אני עובדת, אני עושה ספורט, אני רוקדת, אני אוכלת, אני יוצאת עם חברים לאכול, אני יוצאת לשתות. לא הייתי רוצה שהמשקל יכתיב לי להתנהג אחרת.
וזה לא קשור לעצלנות או להזנחה, זה קשור למה חשוב לי בחיים. אני לא מוכנה שהמשקל יגרום לי לוותר על ערב עם חברים כי חבל לי על הקלוריות של האלכוהול. אני לא מעוניינת לוותר על אכילה ספונטנית של קינוח שווה מדי פעם כדי שהבטן תהיה יותר שטוחה בבוקר. אני נהנית לצאת לאכול עם חברים. אני עושה ספורט כמה שאני יכולה במסגרת החיים המקצועיים והאישיים שלי, ולא הייתי רוצה לוותר על דברים אחרים. כרגע, זו צורת החיים שבחרתי לעצמי, והמשקל שלי הוא תוצאה של כל זה.
המשקל הוא תוצאה של אורח החיים שלי, ולא להיפך. הגוף שלי הוא כלי שמשרת אותי, ולא להיפך. לעולם לא הייתי רוצה שהמשקל ינהל לי את החיים. זה פשוט לא שווה את המחיר.
אז לא, אני לא רוצה להיות יותר רזה. ונכון, זו לא חוכמה להגיד את זה כשאת במשקל תקין. זו חוכמה להגיד את זה כשאת במשקל שהוא לא במסגרת הנורמה החברתית המצומצמת שנחשבת ל"תקינה", ועדיין להיות שלמה עם זה. אבל תמיד חשוב לזכור שיש לנו בחירה. לבחור איזה אורח חיים אנחנו רוצים, לבחור איזה וויתורים אנחנו מוכנים לעשות, לבחור על מה אנחנו לא מוכנים לוותר בשום מחיר, ולמצוא את אורח החיים שעושה לנו באמת טוב. והגוף - הוא ישקול כמו שהוא צריך לשקול כשאנחנו באמת חיים.
כי השאלה האמיתית היא לא באיזה משקל אתם רוצים להיות, אלא איזה חיים אתם רוצים לחיות.
