רזה, מה את בכלל מבינה?

היום שלי התחיל בעבודה בועדה למועמדים לניתוח בריאטרי.

8:00 בבוקר, נכנסת המטופלת הראשונה, מסתכלת עלי ועוד לפני שמתיישבת היא אומרת לי "נו בטח את רזה איך תביני אותנו בכלל".

תכף אחזור אליה, אך באותו עניין בהקשר אחר, חנוך דאום פרסם כתבה בה הוא מספר איך ירד במשקל 10 ק"ג, ואיך שיחד עם השמחה הוא גם מת מפחד. הכתבה של חנוך כתובה נפלא, ועל אף ההסתייגויות שלי מהשימוש במילים מעליבות כלפי עצמנו (ראו בכתבה עצמה), אני ממליצה לכם לקרוא אותה ובטוחה שכל שמן או שמן לשעבר יוכל להזדהות איתה.

בחזרה למטופלת מהבוקר:

רציתי להגיד לך שלא נעלבתי למרות האינסטינקט הראשוני. כי באמת שאני מבינה למה אמרת את זה. לפעמים, גם אני לא מאמינה שיכולים להבין אותי או לעזור לי. בטח אם כבר ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי.

ובכל זאת, התגובה שלך עשתה לי משהו. אז רציתי לספר לך כמה דברים:

למשל שאני יושבת ומנהלת שיחות עם מטופלים עם השמנה כל יום, כל שבוע, כבר כמה שנים, וזה מדהים כמה אתה יכול ללמוד כשאתה מקשיב.

רציתי לספר לך שלפעמים, תוך כדי שמטופל מספר לי כמה טוב הוא מרגיש שירד במשקל, אני מרגישה את הפחד שלו למרות שהוא עוד לא מודה בו.

רציתי לספר לך שלפעמים, תוך כדי שמטופל מספר לי בשמחה על המחמאות הרבות שהוא שומע מהסביבה, אני שומעת את החרדה הגדולה שלו, כל כך גדולה שהיא תופסת את כל החדר.

רציתי לספר לך שלפעמים, כשמטופל מספר לי בגאווה שוויתר על הקינוח בארוחה אתמול, אני שומעת את הסיפור של הספק שלו שהוא יצליח גם מחר.

לפעמים, כשמטופל נשקל וממשיך לראות שהוא יורד בכל פגישה, אני רואה את הרצון הלא אנושי ובכל זאת כל כך אנושי שלו להמשיך לרדת במשקל לנצח, כי הרי אם לא יורדים אז עולים במשקל.

ולפעמים, אני צריכה "להפריע" באמצע האופוריה של ההצלחה, להרים דגל אדום ולהזהיר - רגע רגע, כבר היינו כאן מלא פעמים בדיאטות הזמניות שלא מחזיקות מעמד, עזוב את הדיאטה, הפעם עושים את זה אחרת, כדי שהפעם זה ישאר לתמיד.

אז אולי, רק אולי, יום אחד תאמיני שמישהי יכולה לעזור לך גם אם היא לא הייתה שמנה. אני ממש מקוה בשבילך, כי להאמין שמישהו יכול לעזור לך, זה להאמין שאתה יכול להיעזר, ולעזור לעצמך,

ולהצליח להשיג כל מה שאתה רוצה.

רק תאמיני.

לכתבה של חנוך דאום:

http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=9911