בערב החג

בערב החג היא לפתע הרגישה לבד,

בהתחלה הלבד התחיל בכבדות קצת מעל הבטן,

לאט לאט התפשט גם לידיים ולקצות האצבעות,

התרחב בין כפות הרגליים לאוזניים,

והתיישב

במפתח לב.

מהלב הלבד הסתובב ופנה,

ממש כמו בכיכר או בנפיית פרסה,

וירד חזרה למטה, לבטן, לירכיים ולאגן

והחל ללחוץ על המכנס החדש הלבן.

בערב החג היא הרגישה לפתע שמנה.

גדולה מלאה ונשפכת מעבר לחגורה

כמו סיר שגלש והביך את המבשלת

כך ראתה עצמה במראה נבוכה ומושפלת.

בערב החג היא הרגישה שמנה,

כל כך גדולה,

עד שיכלה לרגע לשכוח

עד כמה הרגישה

לבד.