מגיע לי, סיפור על עקירה ופיצוי

בשבוע שעבר עברתי עקירה כירורגית של שן בינה.

לא, זה לא היה נעים.

ההתאוששות כללה משככי כאבים,

הימנעות מאלכוהול בגלל נטילת אנטיביוטיקה,

וגולת הכותרת -

תזונה נוזלית - דייסתית - רכה.

מי אמר הזדהות יתר עם הדיאטה הרב שלבית? 🤣

אני מודה,

הצורך לאכול לאט ובזהירות

תזונה רכה ובביסים קטנים,

היה מאוד מתסכל.

והנטייה הטבעית הייתה

לפנות לאוכל מנחם.

כי מגיע לי.

מגיע לי פיצוי על חוויה קשה,

מגיע לי פיצוי על המאמץ ללכת כרגיל לעבודה.

לא רוצה לאכול יוגורט או גבינה,

רוצה גלידת בן אנד ג'ריז ובמבה!

כי הם נעימים ולא מכאיבים,

וכי מגיע לי.

אם גם אתם בוחרים אוכל נעים ומנחם על פני אוכל בריא ומזין,

אם אתם אוכלים אכילת מגיע לי,

ומרגישים שאוכל מהווה עבורכם פיצוי,

זה הזמן להתפכח ולבדוק עם עצמכם מה באמת קורה.

כי מגיע לכם.

מגיע לכם לאכול אוכל בריא ומזין וגם ליהנות ממנו,

מגיע לכם להרגיש שאתם בוחרים בחירות שטובות עבורכם, ולא כאלו שפוגעות בכם,

מגיע לכם להרגיש שתהליך הירידה במשקל הוא לא עונש או סבל שמגיע עליו פיצוי,

אלא בחירה אמיתית שלכם בעצמכם,

שיכולה, עם הדרכה ותמיכה מתאימה,

להיות אפילו מהנה.

להתייעצות ולשאלות אני כאן.

שלכם,

יפית <3