הצילו, אוכל!
בזמן האחרון יש יותר מדי דיבור רע.
מעין עליהום כזה על כל מה שקשור בתזונה.
אוכל נהיה "רעל" - סוכר זה רעל, בשר זה רעל, חלב זה רעל, גלוטן זה רעל,
ירקות ופירות זה דווקא בסדר אבל הם מצופים ב (ניחשתם נכון) רעל.
אז אנשים מתחילים לפחד, כי אין להם את הכלים לדעת מה נכון ומה לא. ובאמת עם כל תיאוריות הקונספירציה שנשפכות פה בלי סוף,
איך אפשר לדעת מה ההבדל בין כתבה ב-YNET למאמר רפואי (הרי הכל זה פוליטיקה ואינטרסים להכניס לנו "רעל".. לא?). אז מה הבעיה עם הפרופגנדה הזו? שאנשים, מרוב הפחד ומחוסר הידע,
אוכלים את הלוקש הזה ופשוט מפסיקים: מפסיקים לקנות בשר, חלב, ביצים, גבינות, אורז, פסטה, עוף, ואפילו לחם. אמהות מפסיקות לתת לילדים שלהם המון מאכלים. והילדים, שגם ככה הם בעלי נטייה להיות בררנים באוכל, מפסיקים גם הם לאכול מגוון מאכלים - בשר, לחם, ביצים, מוצרי חלב, ירקות ופירות. הרי זה "רעל", זוכרים? אני לא יודעת מה אתכם,
אני לפחות שמעתי על הרבה יותר מקרים של אנשים שחלו מתת תזונה מאשר אנשים שחלו מעגבניה או מכוס חלב או, רחמנא ליצלן, מלחמניה (כן כן פחמימה!). ושלא יהיה לכם ספק - מישהו מרוויח מכל ההפחדה הזו. איך שה"רעל" עלה לכותרות צצו המוני ומיני מושיעים: מכונים שיגמלו אתכם מאותו ה"רעל" (אוכל, כן?) מיצים שינקו לכם את הגוף מהרעל, מאכלים עם סגולות על שיהפכו אתכם חסינים לרעל, והכל - תחת הכותרת של בריאות.
תעשיית הפלא צצה לספר לכם את מה שלכאורה הסתירו מכם שנים -
אם רק תאכלו את מאכל הפלא הזה מהרי האלפים תזכו לסגולות של בריאות ואריכות ימים. אז אנשים מצד אחד הפסיקו לאכול מאכלים ממש בסיסיים,
ומצד שני התחילו לקנות דברים אחרים, פי מיליון יותר יקרים: ביצי חופש ופירות וירקות אורגניים ועוף ללא אנטיביוטיקה וחלב סויה וגוג'י ברי וספירולינה וקייל וכל מיני עלים ומיני גרגירים שהם אולי בריאים אבל מה שבטוח הם ממש ממש יקרים. וזה לא הכל, יש עוד מי שמרוויח על הגב שלכם:
סדנאות לצום מיצים וניקוי רעלים וגמילה מגלוטן ומסוכר ו...
תעשייה שלמה שקמה על בסיס משותף - הפחדה במסווה של סוד הבריאות הנצחית. זה לא נראה לכם קצת מוזר? אני האחרונה שתגיד שהיא יודעת מה הנכון האבסולוטי,
ואני בטח לא מתיימרת לדעת הכל. ואולי זה הדבר העיקרי שמבדיל אותי מכל מבטיחי הניסים:
אני לא כזאת נחרצת כמוהם, ואין לי עניין לעסוק בהפחדה מאוכל,
או להפיל עליו את כל סגולות הריפוי בעולם. דיאטנית חכמה אמרה משפט שאהבתי (אני לא זוכרת מי את, אם את פה השמיעי קולך):
אין דבר כזה אוכל "בריא". יש אוכל מזין, כזה שמכיל ערכים תזונתיים, ואם נאכל מגוון של מאכלים מזינים אז נוכל לומר שאנחנו אוכלים בריא. זה כל כך נכון וכל כך מדויק וכל כך צנוע שזה פשוט - וול, לא מוכר מספיק טוב. חסר איזה סלוגן עסיסי עם גילוי פלא עולם בצורת מאכל המבטיח ריפוי מכל מחלה. אז כן, יש מאכלים לא בריאים, שבכמות גדולה הם יכולים להיות מזיקים. ויש מזונות שעדיף להימנע מהם או לפחות להפחית את צריכתם, אפשר לאכול בריא, אפשר להיות טבעוני ולאכול בריא (אם כי זה דורש הדרכה נכונה ומעט השקעה), אפשר להוריד מאכלים ולהכניס במקומות תחליפים נכונים (בתנאי שמחליפים חלבון בחלבון ולא בעלה קייל), ואפשר ללכת לכל יועץ תזונה שאתם רוצים,
יש בכל תחום מטפלים נפלאים (בתנאי שהם לא אומרים לכם שכל הרופאים לא מבינים ושאתם חייבים את תמיסת הפלא הזו ב-500 שקלים). אבל בחיאת, תפסיקו עם ההפחדות. אף אחד עוד לא מת מכמה עגבניות. ואני לפחות עוד לא מצאתי זמן לגדל גינת ירק אורגנית בקומה ה-3 בבניין שבו אני גרה, או להכין לחם ממחמצת שהנבטתי במו ידיי בחדר המדרגות. וכל פעם שאני רואה מטופל שמת מפחד מלחם משהו בי עצוב בשבילו, למרות שהוא טוען שזה ממש ממש בסדר מבחינתו. בואו נעשה שלום עם האוכל, ועם עצמנו, ונשמור על טוהר המילה לפני שמשמיצים מאכלים, או רופאים, או תזונאים, ונשתדל לשאול יותר שאלות ולהגיד דברים פחות נחרצים. לא הכל מורעל בחיים, לא כל הידע הרפואי שנצבר ממומן ומוטה. זה לא דבר רע להיות פשוט רגילים, ולאכול מה שאתם אוהבים, ה-כ-ל, במידה. כן, כמה פשוט ולא נוצץ ולא פלאי ולא שיווקי, ממש כמו בחיים האמיתיים. *בתמונה: ארוחת הערב שלי - אוכל רגיל.