מה מנבא הצלחה בירידה במשקל אחרי ניתוח שרוול?

מחקר ישראלי חדש עקב אחר מטופלים שעברו ניתוח שרוול לפני 5-10 שנים. הנתונים שנאספו מעניינים מאוד ויכולים ללמד אותנו הרבה על מנבאי ההצלחה ועל הגורמים הקשורים לאי הצלחה ולעליה חוזרת במשקל לאחר הניתוח.


כל מי שמגיע אלי להכנה יודע שיש רשימה של מעין "הוראות הפעלה" לניתוח. אלו התנהגויות אכילה שבמידה ועוקבים אחריהן ניתן למקסם את תוצאות הירידה במשקל ובעיקר את היכולת לשמור על המשקל לאחר הניתוח.

במחקר הישראלי בדקו בדיוק את ההרגלים האלו, ומצאו שמנותחים שהקפידו עליהם ירדו יותר במשקל 5-10 שנים מהניתוח בהשוואה למי שלא הקפיד עליהן:

מטופלים שהקפידו על אכילת 3-6 ארוחות ביום, אכלו אכילה איטית ולעסו היטב את האוכל, הפרידו אוכל מוצק משתיה, סיימו רוב הפעמים לאכול אחרי ארוחת הערב, נמנעו לחלוטין משתייה מוגזת ושילבו פעילות גופנית ירדו יותר במשקל 5-10 שנים לאחר ניתוח שרוול בהשוואה למטופלים שלא הקפידו על הרגלים אלו.

בנוסף, המחקר מצא שמטופלים שהיו להם יותר קרייבים למתוקים וכאלו שדיווחו על תחושת אשמה או עצב בעקבות אכילה ירדו פחות במשקל.

נקודה חשובה - אכילה לא מסודר קשורה ליותר קרייבים, כך שניתן להניח שמי שלא אוכל ארוחות בהרכב, כמות ושעות מותאמות, יחווה יותר חשקים למתוק ובכך יעלה את הסיכון לעליה חוזרת במשקל.

והנה עוד כמה נתונים מעניינים שנאספו ונקודות למחשבה:

כמויות: כ-80% מהמשתתפים דיווחו שהם אוכלים פחות מחצי מהכמות שהיו אוכלים לפני הניתוח. זה מראה שהניתוח עובד יפה גם אחרי שנים רבות. יחד עם זאת, במחקר לא מצאו הבדל מובהק בין אלו שאכלו פחות מ 50% או יותר מ 50% מהכמות שאכלו לפני הניתוח, כלומר כמות האוכל היא לא מה שקובעת אלא בעיקר סוג האוכל שבוחרים וההקפדה על הרגלי האכילה הנוספים.

נטילת תוספי תזונה: רק 21% לקחו תוסף מולטיויטמין ופחות מ 15% לקחו תוסף ברזל או B12. שימו לב - חסרים תזונתיים ואנמיה יכולים לגרום לקרייבים ולחשק מוגבר למתוקים בגלל עייפות ומחסור פיזיולוגי של הגוף.

מעקב מקצועי: רק 61.5% דיווח שהיו במעקב דיאטנית במהלך השנה הראשונה שאחרי הניתוח, וכ-12% היו במעקב דיאטנית מעל שנה. 17.8% דיווחו שהשתתפו בקבוצות תמיכה לאחר הניתוח.

עכשיו תארו לכם מה היה קורה אם כל המטופלים שהיו עוברים ניתוח שרוול היו לוקחים את כל תוספי התזונה, מקפידים על "הוראות ההפעלה" של הניתוח ומגיעים למעקב תזונתי קבוע - האם עדיין היו אומרים שהניתוח לא טוב?

המסר שלי אליכם הוא זה: מה שקובע את הצלחת התהליך הוא לא בהכרח סוג הניתוח אלא החיים שאחריו, מעקב מקצועי תומך ובעיקר -אתם. אין קסם שפג או נעלם, ואפשר להפוך את החרדה והפחד מעליה חוזרת במשקל למוטיבציית למידה שתגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם.

ולסיום פרגון מתבקש לכותבות המאמר: ד"ר שירי שרף-דגן, לימור מרדי, ד"ר אסנת רזיאל, פרופ' רונית נדוולט ועירית עובד.


כל המאמרים