לאכול עד שובע



זו תקופה ארוכה שהיא מנשנשת.

לחץ, חוסר שקט, חרדה מהעתיד לבוא,

כל אלו, הכל כך מוכרים לה מהעבר,

החלו להתגבר לאחרונה,

והביאו איתם התנהגות נוספת מוכרת,

אכילה נשנשנית בשעות הערב.

לא, היא לא אוכלת הרבה בארוחות,

על זה היא מקפידה,

הרי החרדה הכי גדולה שלה

היא להרחיב את הקיבה.

אז בארוחות היא אוכלת מעט,

מקפידה על אותן הכמויות,

אבל בערב,

כשמגיעה הביתה,

הקצתים לא מפסיקים

אל תוך הלילה.

ובסוף כל יום היא נשכבת לישון,

עם בטן ולב כבדים מאכילה וממחשבות,

ומבטיחה לעצמה - מחר אני אוכל נכון,

מחר לא אנשנש כמו היום,

אלחם חזק יותר,

ואנצח.

-----------------------------------------

זה סיפור מוכר,

של הרבה אנשים שעברו ניתוח בריאטרי,

ומרוב שהם מפחדים להגדיל את הקיבה,

הם אוכלים כל כך מעט,

נלחמים בצורך לאכול יותר.

והגוף, הוא נלחם בחזרה -

קצת, ועוד קצת, ועוד קצת,

נכון, זה לא מגדיל את הקיבה,

אבל זה מגדיל גם את המשקל, וגם את החרדה.

אנחנו לא אמורים להילחם בגוף,

אנחנו צריכים להצטרף אליו.

וזה החלק הכי מפחיד, הסברתי לה:

את יכולה לאכול כל אוכל שאת רוצה,

כל עוד את מקפידה על שלושה דברים:

אוכל עם נפח וחלבון, ולאכול ממנו עד שובע נעים.

במקום לחסוך באוכל,

תאכלי באמת,

מה שטעים,

מה שאת רוצה,

וכמה שהגוף מבקש.

זה מפחיד, נכון.

אבל אם יהיה לה אומץ להאמין בגוף שלה, ובעצמה,

הקצתים לאט לאט יפחתו ויעלמו,

וכך תפחת מעט גם החרדה.

והלחץ וחוסר השקט -

איתם ההתמודדות תהיה אחרת,

לא דרך האכילה.

* בתמונה -אוכל אמיתי, עם נפח חלבון, כמו שצריך לאכול.


34 צפיות

הזמינו שיחת ייעוץ ללא התחייבות!

ריינס 18 | תל אביב (בית הרופאים קומה 3)

האתר נבנה ע"י לין - Lin.co.il

  • ערוץ היוטיוב שלי
  • פייסבוק
  • Instagram

© 2020 כל הזכויות שמורות ליפית קסלר.