• ערוץ היוטיוב שלי
  • פייסבוק
  • אינסטגרם

© 2013 Yafit Kessler. All Rights Reserved.

    ההבדל בין אשמה ובושה



    אני לא מאמינה שאכלתי 2 פרוסות מהעוגה הזאת! זה היה מעשה טיפשי ומיותר! אני לא מאמינה שאכלתי 2 פרוסות מהעוגה הזאת! אני כזאת מטומטמת!!

    איזו משתי האופציות דומות יותר לתגובה האוטומטית

    שקופצת לכם במחשבות כשאתם אוכלים מחוץ למסגרת שרציתם? האם אתם כועסים על המעשה ואיך שהתנהגתם, או שאתם כועסים על עצמכם ועל מי שאתם?

    ההבדל בין שתי התגובות הוא מהותי. בספרה של ברנה בראון "כוחה של פגיעות",

    היא מסבירה על ההבדל שבין אשמה (guilt)

    לבושה (shame).

    תחושת אשמה מופנית כלפי האירוע:

    אני לא מאמינה שאכלתי שתי פרוסות מהעוגה,

    זה היה מעשה טיפשי מצידי. תחושת בושה מופנית כלפי עצמי:

    אני מטומטמת שאכלתי שתי פרוסות מהעוגה.

    אני כזאת לוזרית. בניגוד לאשמה,

    שהיא תחושה שיכולה להביא ללמידה

    ולחבר לרצון לשינוי, בושה היא תחושה מסוכנת לנו

    הקשורה לדיכאון, התמכרויות,

    התנהגות אגרסיבית,

    הפרעות אכילה ועוד.

    כשאני מרגיש אשמה,

    נוצר דיסוננס קוגנטיבי בין איך שהתנהגתי

    לבין הערכים הפנימיים שלי ולאיך שהייתי רוצה להתנהג,

    מה שיכול לעזור לי בתהליך השינוי.

    כשאני מרגיש בושה,

    אני לא מרגיש שהטעות היא באיך שהתנהגתי. מי שאני, החולשות שלי,

    חוסר היכולת שלי,

    היעדר כוח הרצון שלי

    כל אלו הובילו להתנהגות,

    ולכן ההתנהגות אינה הטעות,

    אלא - אני. אני הטעות.

    בפעם הבאה שאתם חורגים באכילה, שימו לב כיצד אתם מגיבים ומרגישים. אם התחושה שעולה בכם היא בושה, דעו שזה מצב מסוכן. כשאנחנו בתחושת בושה (shame), אנחנו יותר מסוכנים, ויותר תוקפניים, כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

    החדשות הטובות הן שזה בר שינוי, ואפשר ללמוד לשנות את ההרגשה בעקבות ההתנהגות, כך שלא תרגישו בושה, או אשמה, אלא תוכלו רק להתבונן,

    לקחת אחריות ולשאוף לשינוי.

    אם אתם מתקשים לעשות את זה לבד, אתם מוזמנים להיעזר באנשי מקצוע, בדיוק בשביל זה אנחנו כאן :-)


    48 views